אחאב.

— א ) בן עמרי , מלך ישראל , ע"ע — . ב ) אחאב או אחב בן קוליה ; שם אביו חסר בשבעים , ( נביא בימי גלות בבל , אשר עורר ביחד עם צדקיה בן מעשיה את הגולים למרוד בנבוכדנאצר בימי צדקיהו מלך יהודה . ירמיהו קורא אותם במכתבו אל הגולה נביאי שקר ונואפים ( יר'כט'כא כג , ( ומתנבא עליהם : ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישימך הי כצדקיהו וכאחב ( לפי מדנחאי קרי : וכאחאב ) אשר קלם מלך בבל באש ( שם כב . ( הפועל קלה במקום שרף בא כאן כלשון נופל על לשונות קוליה וקללה שבתחילת הנבואה . ש"ל ה ש ם . אחאב בן עמרי מלך ישראל , נקרא בכתובת שלמנאסר ' השלישי , A-kha-al > bu ( mat ) Sir- 'i-Ia-a-a אחאב הישראלי . הכתיב האשורי מאשר את היגוי השם שבמסורה : אחאב . בשבעים : A % aafi ( על יר' כט'כא כב , עי' להלן . ( השם אחאב ידוע גם מחותמת עברית , שנמצאה בלכיש : לשבנא ( בן ) אחאב . כנראה בא אותו השם בצורות שונות בתעודות אשוריות : אח'אב , אח' אב' אח' אבו , ובבבלית החדשה : אח' אבי . הוראת השם שנויה במחלוקת . יש מפרשים : אחי האב , כלומר הדוד מצד האב ( נלדקי , נות , ( כדוגמת השם הסורי אחא דאבוהי ( בתלמוד אחדבוי , ( וסו...  To the book