אח ואחות.

— [ א ] המלה אח היא מן המלים המשותפות לכל השפות השמיות , והוראתן קרבת משפחה ( אב , אם , בן , חם . ( אחים הם ילדי הורים משותפים , או אב משותף או אם משותפת . ובהוראה מורחבת : שאר קרובים , בני שבט אחד , עם או גזע אחד ( בר' יד , טז ; שמ' ב , יא ; שופ' יד , ג ; שמ"א כ , כט , שמ"ב יט'יג , ועוד . ( ואולי נשתמר בהוראה זו שריד מהשקפה אנתרופולוגית קדומה , שכל בני דור אחד אחים הם . בהוראה מורחבת עוד יותר : הזולת , ידיד ורע ( שמ"ב א , כו ו תה' לה'יד ! מש' יז , ז , ועוד . ( וכך בא גם שם הנקבה אחות בהוראת אהובה , רעיה , כמו במצרית ( כמה פעמים בשה"ש . ( לא תמיד אפשר להבחין בין הוראות אלו , ויש שאין להכריע בדבר , אם הכוונה לאח ואחות ממש או לקרוב וקרובה , לרע ורעיה . כשפונה מלך בשיחה או במכתב אל מלך אחר שווה לו במעלה הוא קורא לו אחי ( למשל מל"א ט \ ג ' ( וכן נהוג בכל המזרח הקדמון . ולפעמים מורה המלה אח על חבר במשרה ( נחמ' ה , \ יד . ( [ ב ] סוגי האחווה . כמה כתובים מבחינים בין סוגים שונים של אחים ואחיות ; כגון : אחיך בן אמך ( דבי יג'ז ' ( בן האמה ( ברי כא'י , ( בן הפילגש ( שופ' יא'ב , ( אחותך בת אביך א...  To the book