1. אופיר, אופר.

— בן יקטן בן עבר' מבני שם בן נח ( בר' י ' כט [ אופר ;[ דה"א א' כג [ אופיר . ([ בשבעים . Ovyeig : A השם , כאחרים משמות בני יקטן , מציין עם או ארץ , והוסב משם על בן אדם , שהוא "אבי" העם או תושבי הארץ . וע"ע . 2 אופיר . מ" פ  To the book