|
|
—כתוב בדב' כו , יד : לא אכלתי באוני ממנו , ובהו' ט , ד : כלחם אונים להם . פירוש המלה : אבל . השורש קרוב ל י " 0 י התאונן , וממנו לשון אנינות שב משנה . הוא נמצא גם בלשון האוגריתית : יצק עמר אן לראשה . עפר פלת'ת לקדקדה I * AB ) עמי ו , שר , ( 16-14 כלומר : יצק אפר אונים על ראשו , עפר התפלשות על קדקדו . בדב'כו'יד , נאמר , בהקבלה אל לא אכלתי באוני ממנו : ולא בערתי ממנו בטמא . כדוגמה מובהקת למאכל טמא בא בכתובים אלו זכר הלחם שבו מברים את האונן לאחר הקבורה בסעודת הבראה , והוא טמא במגע האונן , הטמא טומאת מת
To the book |
|
|