אהלים, אהלות.

—שם זה בא שלוש פעמים במקרא להורות על מין ממיני הבושם : מור ואהלות קציעות כל בגדותיך ( תה' מה , ט ;( מר ואהלות עם כל ראשי בשמים ( שה"ש ד'יד ;( נפתי משכבי מור אהלים וקנמון ( מש' ז , יז . ( והוא עץ בושם שהיו שורפים בגלל ריחו הטוב הנודף ממנו בשעת שרפתו . בתרגום הארמי על תה' מה , ט , ועל שה"ש ד , יד , ניתן השם אקסיללואין , מן היוונית , £ vl . al 6 r ) כלומר 'יעץ אלואי . " הקדמונים היו קוראים בשם קיבוצי אלואי לא רק את חומר העץ הניתן לשרפה אלא גם את האילנות שמהם היו נוטלים בושם זה , ובייחוד את , Agaiiocha Roxb . Aqdlaria ממשפחת המתנניים , או את , Agallochum Lour . Aloexylon ממשפחת הפרפרניים . השם אלואי משו תף גם לצמח אחר Aloe vera L . ) ומינים אחרים של סוג זה ' ( והוא שיח בלתי ריחני , ממשפחת השושניים . לפיכך רגילים לתרגם את המלים המקראיות אהלים או אהלות בשם aloe אך . על פי שתרגום זה מוטעה הוא . העצים הנ"ל מכילים הרבה שרף וריחם נעים , ועוד בימינו משתמשים בהם לתמרוקים ולרפואה בארצות אסיה המזרחית . בבמ' כד , ו , כאהלים נטע ה , ' אין הכוונה לעץ בושם , אלא לצמח אחר , הגדל ומצליח למופת . לפיכך הצי...  To the book