אהבה.

— נטייה חזקה למשהו או למישהו ורצון להידבק בו ולעשות לו טובה או לקבל ממנו טובה . פשוטה של המלה מורו ! על אהבה מינית בין גבר לאשה ועל אהבה מוסרית בין בני אדם , כגון בין אב לבנו ובין קרובים אחרים , בין ידידים ורעים , בין עבד לאדוניו , בין אזרח לגר , וכוי ( המושגים המקבילים ביוונית הם . (? Q < 0 <; , cpdia , ayo-m על אהבת האלהים לבני אדם ואהבת בני אדם לאלהים עי' להלן . המונח "אהבה" מציין בעצם תהליך פנימי , נפשי , אפילו הוא בא לאחר מעשה ( כגון האהבה שבין גבר לאשה לאחר שקרב אליה : בר' כט'לב ! לד , ג !( אכן בדרך כלל מתכוון המקרא , ואף דרכי המחשבה הקדמונית מעידות על כך ( ע"ע הגיון המקרא , ( גם אל המעשה הקשור ברגש . הביטוי אהב אשה ( הוי ג , א ) פירושו : בא עמה בברית אהבה . ה"אהבה" אינה מידה קבועה שבנפש כמו חסד ורחמים , ולא נגזרו משורש זה שמות תואר המורים על מידות , כמו רחום , חנון , חסיד . לפעמים יש באהבה משום העדפה ( בר' כה'כח ; כט , ל ; דבי כא , טו ; שמ"א א , ד . (« לרוב אין המלה מציינת את רגשות האדם כלפי מי שיראתו מוטלת עליו : מרדכי "רצוי" לרוב אחיו ( אס' י , ג , ( לא אהוב ; והעבד האוהב את א...  To the book