אדניה, אדניהו.

— א ) בנו הרביעי של המלך דויד , מאשתו חגית , נולד בחברון , בימי מלוך דויד על יהודה ( שמ"ב ג , ד ; דה"א ג'ב . ( אחרי מות אמנון ואבשלום התנשא אדוניה למלוך ( מל"א א , ה ; ב , טו . ( הוא הגדול בשנים בין בני דויד שנשארו בחיים ( על שאלת דניאל או כלאב , בנו השני של דויד , ע"ע , ( ולפיכך חשב שמגעת לו זכות הירושה . באבשלום לפניו עשה לו רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו' ודויד לא כיהה בו , שלא להעציבו ( מל"א א'ה'ו . ( לעת זקנתו של דויד בא אדוניה בדברים עם יואב ואביתר , ואלה משכו אליו את בני המלך ועבדי המלך . הוא הזמין את כולם ביום המיועד לאבן הזוחלת אשר אצל עין רוגל להכריז עצמו למלך . אולם דויד נתחייב כבר לפני כן בשבועה לבת שבע להמליך תחתיו את שלמה , וכשבאה היא בעצת נתן והזכירה לו את שבועתו' ציוה להמליך את שלמר . מיד . אדוניה מצא מקלט על יד קרנות המזבח וקיבל חנינה לפי שעה . אחרי מות דויד ביקש אדוניה מאת שלמה את אבישג השונמית ( ע"ע ) לו לאשר .. בבקשה זו עורר על עצמו חשדו של שלמד . שמא לא ויתר אדניה על זכויותיו , וציווה שלמד . להוציאו להורג ( מל"א ב'יג כה — . ( ב ) אחד הלויים , ששלח יהושפט להורות...  To the book