אדם.

1 — הביאור הבלשני . המלה אדם , במשמעות כל היצורים השייכים למין האנושי , נמצאת גם בלשון האוגריתית : אחד הכינויים של אל אבי האלים בכתבי אוגרית הוא "אב אדם , " כלומר אבי האדם , כנראה בהוראה כללית י , אבל אין להוציא את האפשרות שגם שם הכוונה היא לשם עצם פרטי של אדם הראשון . בפיניקית המלה אדם רגילה , ובאה גם בריבוי ( אדמם , כלומר אדמים , ( מה שאין כן בעברית . האיטימולוגיה של המלה אדם אינה ידועה : ההצעות שהוצעו עד כאן מוטלות כולן בספק . Adamu הוא שם המלך השני ברשימת מלכי אשור הקדומים , אבל אין הדבר ברור אם הוראתו אדם . — בעברית נעשה שם העצם הכללי אדם , המורה על המין האנושי בכללותו , גם לשם עצם פרטי , כינוי לאדם הראשון , שבשעת בריאתו היה יחיד במינו , כמו שהשם הכללי אלהים נעשה בישראל לשם עצם פרטי מכיון שלפי ההכרה הישראלית האלהים הוא יחיד ומיוחד . ועוד דומה הוא לשם אלהים גם בזה' כי כשהוא משמש כשם עצם פרטי יכול שיבוא בלי ה"א הידיעה כדין שמות העצם הפרטיים , או גם בה"א הידיעה בשביל אופיו הכללי המקורי ( האדם , ( אבל לא בתנועת היידוע באות השימוש שלפניו ( לאדם ולא לאדם , בהוראה זו . ( והוא הדין לשם אל...  To the book