אדיר, אדיר הצאן.

—המלה אדיר , המשמשת בלשון המקרא ובכתובות הכנעניות גם במשמעות חזק ושליט ( ובמקרא נמצא גם נאדר , נאררי במשמעות זו בשמי טו , ו \ א , ( מורה בכמה מקומות במקרא על גידול צאן , ומשמעה רועה , ( ע"ע , ( ומזה אךרת במשמעות מרעה , מר עית . וכך יש לפרש אדיר לא רק בצירוף אדירי הצאן ( ירי כה , לד לה : הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן ... ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן ; שם פס' לו : קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן ' ( אלא גם במקום שהמלה מקבילה אל רועה , או העניין מורה על היחס לצאן , כגון נח' ג , יח : נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדירין ; זכי יא , ג ; קול יללת הרעים כי שדדה אדךתם ( זאת אומרת מרעיתם , השווה ירי כה , לו ; ויללת אדירי הצאן כי שדד ה' את מרעיתם . ( במשמעות זו , נוקד' באה המלה גם בניגוד אל צוער , מעין ההקבלה בין הגוקד והצוער אשר בספרות התנאים ( מכילתא משפטים , מסבתא דנזיקין : להוציא את הצוער ולהביא את דמי הנוקד : ( ואדיריהם שלחו את צעוריהם ( קרי : צעיריהם ) למים ( ירי יד , ג . ( ולרועים , ולא לשליטים סתם או לאנשים חזקים , מתכוון גם הכתוב בשירת דבורה ( שופ' ה'כה : ( בספל אדירים' כלומ...  To the book