אבת.

— תחנה במסעות בני ישראל , בין פונון ובין עיי העברים ( במ' לג , מג , מד ! ועי' גם במ' כא , י , יא . ( פירוש השם הוא נאדות ( איוב לב'יט , ( והכוונה אולי למעיין , שממנו היו רגילים למלא את הנאדות . לפי וצשטיין היא אובות היא אל ויבה . ואולם , אל ויבה שוכנת מערבה מפונון , וקשה להניח שבני ישראל נסעו מפונון בדרך שלא קירבה אותם למטרתם , אשר בצפון . כנראה מטעם זה הציע רייט את הזיהוי עם אל ן / צב , צפונה מערבה מפונון . בצו המסים של באר שבע נזכרת אחרי תמר ( ע"ע ) , Aivavafra ואולי אין Aivavaf ta אלא ביטוי ארמי של עיךאובות . מקום זה נקרא Anatha ב dignitatum Notitia ( לא במחוז '' פלסטינה , " אלא במחוז "ערביה / ' ולפיכך מזרחה לתמר . ( אם נכונה השערה זו הרי שיש לחפש את אובות צפונה מזרחה מפונון , ודרומה מנחל זרד , ולקבוע שלפי הכתוב נסעו בני ישראל מפונון בכיוון צפונה מזרחה ( מייזלר . ( פרס מזהה את אובות עם אל עינה במואב , צפונה מנחל זרד בדרך המלך . אבל כבר קבע מוםיל , שמעבר נחל זרד ( ואדי אל חסא ) נוח מאוד להגנה באותו המקום , וגליק גילה למטה מאל עינה , באל מדינה , מבצר מתקופת הברזל הקדומה , שהגן על המ...  To the book