אבנים.

— ח שמ' א , טז : בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים וגו . ' בת"י : מתברא , כלומר מ ^ בר ( ע"ע . ( גרסת השבעים שונה מגרסת המסורה , ואין בה תרגום המלה אבניים , אולם התרגום הקופטי משתמש במלה שיש לבארה כמושב היולדת . רש"י : מושב האשה היולדת , וכן פירשו רד"ק ורוב הקדמונים . בדרך זו הלכו ריב המפרשים החדשים . אבל אחרים הציעו פירושים אחרים : אבר הלידה ( באנטעז , טור טשינר ;( השלחן שעליו היתה המילדת בודקת את בריאותו של הילד ( הולצינגר , ( י ועוד . אם נקבל את הפירוש הרווח ברבים נוכל לשער , שמקור הביטוי הוא בשתי האבנים , שעליהן היתה היולדת יושבת או קורסת , להקל על המיילדת את הגישה אל הוולד ועל הוולד את הגיחה מן הרחם . באחד הפפירוסים המצריים ?)! ( Bmgsch Minor , 3027 ) era פתגם מאגי שיש לאמת "מעל שתי הלבנים של הלידה . " גם בטכסטים בבליים יש רמז ללבנים של לידה . אצל עמים פרימיטיביים נודע גם היום המנהג להש תמש בשתי אבנים ; על כך מעידים נוסעים בתוניסיה , במצוע ( מאסאווה ) על גדות ים סוף ובפרס . משתי אבני הלידה התפתח במצרים העתיקה במשך הזמן מושב לידה , המתואר פה ושם גם על תבליטים , וייתכן שהכוונה ...  To the book