— ( באכדית אבנאקרת ) ביטוי זה משמש במקרא בשתי הוראות : א ) אבנים חשובות לבניין , אבני גזית יקרות וטובותמאבני הגוויל הרגילות ( מל"א ה'לא ; ז , ט , י , יא ;( ועל אלה ע"ע בנייה . ב ) אבנים טובות , אבני נוי ( שמ"ב יב , ל ! מל"א י , ב , י , יא ן יח' כז , כב , כח , יג ! דנ' יא , לח 1 דה"א כ , ב , כט ב ! דה"ב ג , ו , ט , א , ט , י , לב , כז ;( ורק על אלה ידובר בערד זה . האבנים שנחשבו טובות בעולם הקדמון היו ברובן שייכות לסוג של האבנים הטובות למחצה . האבן הטובה נקראת גם אבן סתם , אם מתוך העניין ברור , שהכוונה לאבן טובה ( שמי כח'יז ; לט , ו . ( שמות נרדפים : אבני חפץ ( יש' נד'יב , ( בגלל ערכן , אבני נזר ( זכי ט , טז , ( כיון שנקבעו בכתרי המלכים , בלשון המשנה אבן טובה . וע"ע אבני אש ; אבני חן . כמקורות מוצאיהן של האבנים הטובות נזכרות במקרא ארץ חוילה ( בר' ב , יב , ( אופיר ( מל"א ו , יא ; דה"ב ט , י , ( שבא ורעמה ( יח' כז , כב , ( כוש ( איוב כח'יט ;( ועיין ערכים אלו . השימוש באבנים טובות היה נפוץ בארץ כנען מאז ומקדם . כבר מכתבי אל עמארנה מזכירים אבנים טובות לרוב , ובכללן גם אבנים אחוזות זהב , כלומ...
To the book