אבן.

— גוש קטן או גדול של סלע , בין מחובר לקרקע " ) אבן קבועה" בלשון חז"ל , ( בין תלוש " ) אבן תלושה" בלשון חז"ל . ( השם אבן נמצא גם בלשונות שמיות אחרות ( גם באוגריתית ובפיניקית , חוץ מערבית הצפונית . ( באכדית עיקר הוראת השורש : חד , עוקץ . בערבית הצפונית בא שורש זה בכמה הוראות מושאלות , כגון : ידה אבן בפלוני ( השווה איכה ג'נג , וכן מיתת סקילה , והקבל את הפועל - ' - ' , ( שמשמעות ראשונה רגום עדיין נשתמרה בו . ( בדבר שימוש האבן כחומר לעשיית כלים , לא רק בתקופה הפריהיסטורית , אלא גם בתקופה ההיסטורית , ע"ע כלי , כלי אבן . ימים רבים נהגו להשתמש בסכיני אבן ( חרבות צורים , ( בייחוד לתשמישי קדושה , שכן המנהגים הדתיים רגילים להתקיים כצורתם ועל הווייתם הראשונה ( שמ' ד'כה ; יהו' ה'כ ג . ( אומנים שעיסוקם באבן קרואים במקרא חרשי אבן ( שמ"ב ה , יז ) וחוצבי אבן ( מל"ב יב'יג , ( וכלי מלאכתם : המקבת והגרזן ( מל"א ל , ז ;( המגרה , חריצי הברזל ומגזרות הברזל ( שמ"ב יב , לא . ( במסחר שימשו האבנים משקלות . בתחילה היו המשקלות אבנים סתם , כפי שנהוג גם היום בקרב הערבים , ולפיכך גם המשקלות נקראים בדרך כלל בשם אבן ...  To the book