אביה, אביהו, אבים.

—מלך יהודה , בנו של רחבעם ( מל"א טו'א ח ; דה"א ג , י ; דה"ב יג . ( מלך אחרי מות אביו שלוש שנים 914-916 ) לפסה"נ לערך . ( אמו היתה לפי מל"א טו , ב מעכה בת אבישלום ( לפי דה"ב יא'כ כא : אבשלום , ( אך לפי דה * ב יג , ב : מיכיהו בת אוריאל מן גבעה ( ע"ע . ( יש מניחים שהיתה מעכה בת אבשלום בן דויד , והיה אביה בן נכדו של דויד גם מצד האב וגם מצד האם ( וע"ע אבשלום . ( כבר בחיי רחבעם הועמד אביה "לנגיד באחיו כי להמליכו , " מאהבת רחבעם את אמו ( דה"ב יא'כא כב . ( כל ימי מלכותו נלחם אביה בישראל , וידו היתה על העליונה . בקרב על יד הר צמרים באפרים ניצח את ירבעם ( דה"ב יג'ד , ( ולכד ממנו את בית אל , ישנה , עפרון ובנותיהן ( שם יט , ( ועל ידי כך הרחיב את גבולות יהודה בצפון . בתיאור המלחמה שבדה"ב יג הושם בפי אביה נאום המנסה לשדל את אנשי ישראל להצטרף מרצונם הטוב למלכות יהודה . ניכרים בנאום סימניה של תקופה מאוחרת גם בתכנו וגם בסגנונו , וסותר הוא את דברי מל"א , שלפיהם הלך אביה בדרכי רחבעם ובכל חטאותיו . ספק הוא , אם מתוך דבריהם של שליחי אסא אל בן הדד במל"א טו'יט ( ברית ביני ובינך בין אבי ובין אביך ) אפשר להסיק...  To the book