|
|
יחסי הגומלין בין המודרניות לנאורות מתבררים בחיבורו של פוקו " , הנאורות מהי , "? המתייחס למסתו של קאנט הנושאת אותו השם . ההוגה הצרפתי מפנה את תשומת לבנו להגדרת ההוגה הגרמני לנאורות על דרך השלילה : הנאורות היא היחלצות או " יציאה " ממצב של " חוסר בגרות , " המזוהה עם התכופפות לפני מרות של אחר — משמעת צבאית , כוח פוליטי , סמכות דתית . מכיוון שהאדם אחראי לחוסר בגרותו , הפתרון הוא רק באמצעות שינוי שיחולל הוא עצמו בעצמו . הנאורות היא תרגול עצמי בתבונה , הרגע שבו האנושות עושה שימוש בתבונתה שלה בלי להיכנע לשום סמכות . קאנט בוחר במלה הגרמנית , razonieren שפירושה שימוש בתבונה כתכלית עצמה , ומשמעותה היא החפיפה בנאורות בין השימוש האוניברסלי לשימוש הציבורי בתבונה . מהרגע שהתבונה הביקורתית הופנמה באופן אוניברסלי וציבורי הגענו לנאורות , ובלשונו של פוקו " , הביקורת היא יומן ההפלגה של התבונה שבגרה בנאורות ; ולהפך , הנאורות היא עידן הביקורת . " האם המודרניות היא המשכה של הנאורות ? המודרניות אינה תקופה היסטורית על פי פוקו , אלא ממד של התייחסות לאקטואליות , לבחירה רצונית , לאופן שהיוונים קראו " אתוס " — הדר...
To the book |
|
|