א. ארנסט קסירר: ממיתוס לאידאולוגיה ובחזרה

מה מבקשים לומר צעירים גרמנים גלוחי ראש , ענודי ברזלים , לובשי מדים , כשהם נושאים ברמה נסים ודגלים דמויי צלב הקרס ? איזה מסר שידרו אזרחים רוסים , הונגרים ופולנים בשעה שניפצו בסוף שנות השמונים את פסליהם של מרקס ולנין בכיכרות המרכזיות של ערי מזרח אירופה ? מדוע הצטלם בוריס ילצין בכנסייה , אוכל מבשרו של הצלוב ושותה מדמו ? מה רמז לנו הלמוט קוהל בפגישתו עם קורט ולדהיים כמה שבועות בטרם סיים האחרון את כהונתו כנשיא אוסטריה ? בעלייתו לרגל של הקנצלר לשעבר אל הסופר ארנסט יונגר במלאות לו תשעים שנה ? בביקורו הכפייתי עם רונלד רייגן בביטבורג , מקום קבורתם של חיילי ואפן ס " ס ? בהשתתפותו בטקס העלאת עצמותיו של הקיסר וילהלם השני לגרמניה זמן קצר לאחר איחודה ? מה מסתתר מאחורי זרי הפרחים שהנשיא לשעבר פתסואה מיטראן הניח מדי שנה על קברו של המרשל פטן , מנהיג וישי ? או כשבבוקר השבעתו לנשיא הניח שושן אדום על קברו של פייר מנדס פרנס , ראש הממשלה היהודי הסוציאליסטי ברפובליקה הרביעית ? מה משמעותם של הסמלים האלה שיצרו וקידמו המנהיג הגרמני והצרפתי בתודעה הציבורית , בזיכרון הקולקטיבי , בפעולה הפוליטית ? פעמיים בחייו , ב...  To the book