ו. הלגליות של הנאציונל־סוציאליזם

כשנה לפני עליית הנאצים לשלטון יצא לאור ספרו של שמיט , לגליות ולגיטימיות . ( Legaiitat und Legitimitat , 1932 ) בספר , שהוא אות אזהרה מפני הרס המדינה באמצעים לגליים , התריע שמיט על הסכנה ששורשיה במישוג הרווח כמו " ניטרליות ערכית " או " פונקציונליות טהורה -, " אין קונסטיטוציה שיכולה להישאר ניטרלית כלפי ערכיה ועקרונותיה הבסיסיים . כמקרה בוחן נבחר עקרון " ההזדמנות השווה , " שנוסח בסעיפים 68 ו 76 בחוקה . ההליך הלגלי של העברת חוקים משקף נטייה של " ניטרליות " כלפי תכני החוקים . על כן אפשר לחוקק חוקים שתכניהם עשויים לסתור את העקרונות הבסיסיים של החוקה או לסכן את הסדר הלגלי . הניטרליות הזאת נותנת בידי כל המפלגות הזדמנות שווה להשיג כוח באופן חוקי ברוב של , 51 % לחוקק חוקים ולשלוט על מוסדות המדינה . כבר ב 1921 היה שמיט ער לשימוש שעשו הקומוניסטים בלגליות ובאי לגליות כמכשירים מהפכניים . אולם אף שחשב כך גם על הנאציונל סוציאליסטיים , גרס שבשיטה פרלמנטרית ליברלית מפלגת שלטון אינה צריכה לדחות זכות של מפלגה אחרת להגיע לעוצמה . המסקנה אם כך ברורה : למפלגה רדיקלית שהשיגה די כוח באופן לגלי יש לגיטימציה ל...  To the book