ה. המדינה כלווייתן

עשור לאחר ברצלונה פיתח שמיט את המושג , Grossraum שנבע ישירות מהמושג השמיטיאני של הפוליטיקה בקונפליקט : גרמניה היא הישות הפוליטית הדומיננטית במרכז אירופה , וזה מקנה לה את הזכות להכריע הכרעות שנוגעות ליבשת אירופה כולה . שמיט דרש גזרה שווה מההגמוניה היפאנית במזרח ומההגמוניה האמריקנית במערב , להגמוניה הגרמנית באירופה : דוקטרינת מונרו היתה דוגמה לכך . אמנם שמיט לא ביטל את הקיום של גבולות לאומיים , ובכך היה שונה מהתפיסה הנאצית של , Lebensraunrn אך אין ספק שעמדתו היתה שלב נוסף בלגיטימציה למרחב המחיה . ליאו שטראוס הבחין בכך וציין שזוהי חזרה ל " מצב הטבע " ( naturalis status ) בין אומות ומלחמת אזרחים עולמית . ומהו טיבה של המדינה בהקשר הזה ? הסוגיה הזאת מתבהרת אצלו בעקבות התנגדותו לנורמטיביזם של קלסן ולפלורליזם של הרולד לאסקי : הקריטריון של הפוליטיקה נוסח שמיט הוא מוניסטי : המדינה כישות אחידה חייבת לעמוד מול שאר הישויות , והיא אינה יכולה להתקיים בלי ריבון . שמיט אימץ את טיעונו של דונוסו קורטז , שמפלגות פוליטיות ופרלמנט יוכפפו לריבון , ובמקרה של ווימאר לנשיא הנבחר . גישה הפוכה גילם לאסקי בספרו דק...  To the book