ג. תאולוגיה פוליטית

ב 1920-1919 השתתף שמיט בסמינר של מקס ובר במינכן , ומאוחר יותר תרם מפרי עטו לספר היובל של הסוציולוג הגדול , עם פילוסוף המשפט מפרייבורג הרמן קנטורוביץ והסוציולוג ריצ'רד הנרי טוני , אם נציין אחדים ממשתתפי הקובץ . המאמר הורחב לספרו הידוע תאולוגיה פוליטית , { Poiitische Theoiogie , 1922 ) ובו עבר שמיט מהמושגים הנאו קאנטיאניים של " חוק עליון " ו " צדק " אל מונחים הובסיאניים מודרניים ; תאוריה לגלית לדידו חייבת להתייחס לתנאים חברתיים ופוליטיים עכשוויים . ואכן " , המצב הקונקרטי , " בלשונו , עדיף על מבנים מופשטים . שם ספרו של שמיט מתייחס לבקונין ולספרו תאולוגיה פוליטית אצל מציני והאינטרנציונל , ובו חתר האנרכיסט נגד המדינה , התאולוגיה והקשר ביניהם . המדינה הקונסטיטוציונית המודרנית החילונית ירדה מנכסיה התאולוגיים ; חיזוק המדינה יעשה באמצעות חיזוק התאולוגיה ; תאולוגיה פוליטית היא אפוא אתגר לנאורות וניסיון להתגבר על משבר הליברליזם באמצעות מציאת חלופה לסדר 26 הפוליטי . לדעת שמיט לא טרח הליברליזם הפוליטי להתייחס למקרי סכנה ומלחמה יוצאים מן הכלל , החורגים מהמצב התחוקתי הרגיל . באילו מצבים עצם קיומה של...  To the book