ב. הפילוסופיה של הדיקטטורה

כעבור שנתיים פרסם שמיט את הדיקטטורה , ( Die Diktatur , 1921 ) חיבור תאורטי שעוסק במהות הדיקטטורה כמו שהשתקפה בהיסטוריה מרומא ועד למשבר 5 ברפובליקת ווימאר ' . הכרזת הרפובליקה מה 9 בנובמבר 1918 וחוקת ווימאר מה 11 באוגוסט 1919 הביאו לאוויר העולם יצור שנלחם על חייו מיומו הראשון : רדיקלים מימין ומשמאל ביקשו את חייו של הרך הנולד ; מונרכיסטים חתרו להפכה בברלין כבר במרץ " . 1920 הצבא האדום " של הקומוניסטים מחבל הרוהר הכריז על מרד ברפובליקה . המהפכה הקומוניסטית , ששלחה את זרועותיה גם אל גרמניה , חיזקה את חששותיו של שמיט מפני הבולשביזם , שסיכן לדידו לא רק את החוקה , אלא אף את המדינה הגרמנית עצמה . הרדיקליזם הלניניסטי היה בשבילו דוגמה חיה ; איך דיקטטורה עלולה להיות בה בעת מהפכנית ולהתפשט כאש בשדה קוצים . נקודת המוצא השמיטיאנית בהגדרת הדיקטטורה היא הבחנת בודן בין ריבונות לדיקטטורה . לפי בודן , ריבונות היא הכוח המוחלט והנצחי של רפובליקה . הדיקטטור , לעומת זאת , אינו נסיך או פקיד סוברני , אלא מי שמופקד על ידי הריבון להוציא אל הפועל משימות קונקרטיות . כוחו של הדיקטטור אינו מוחלט ואינו נצחי : הדיקטט...  To the book