ב. מרקס: ממיזוג ניגודים למלחמת מעמדות

התשוקה הפרומתאית שדה טוקוויל הבחין בה בעודה מבצבצת בין המתרסים של מהפכני 1848 היתה מושא תקוותו של מרקס . חששותיו של הליברל היו מאווייו של המהפכן . עם זאת בפיכחון היסטורי ידע מרקס שמהפכת 1848 אינה המהפכה הפרומתאית , מכיוון שפרצה טרם זמנה , ויומרת שליחיה הקדימה את הנסיבות החברתיות כלכליות המתאימות . על פי מרקס , מהפכה פוליטית נוסח זו של 1848 היא מהפכה חלקית : לעומתה , המהפכה הפרולטרית היא המהפכה הפרומתאית שמחריבה עולם ישן ומכוננת במקומו עולם חדש , שוויוני . כאסטרטג היסטורי מנחה מרקס מעמדת תצפית ( רטרוספקטיבית ) את גייסותיו . בהנהרת אירועי מהפכת 1848 אין הכוונה לניתוח היסטורי מצוות אנשים מלומדה , אלא לפרשנות שהיא עצמה מכשיר פוליטי , באמצעותה אנו לומדים איך לקרוא את המפה . על פי מרקס , מפת צרפת בפברואר 1848 מורה שאין בכוחה של מהפכה פוליטית , שמאגדת את הבורגנות והפרולטריון במחנה אחד , להמיר את שלטון הבורגנות בשלטון הפרולטריון . אירועי מאי 1848 יפיקו מכשלון פברואר את לקח ההיפרדות מהבורגנות . ניתוח דברי ימי צרפת בשנים 1850-1848 מביא את מרקס למסקנה , שהמפגש בין המשבר המבני המאפיין את התפתחות י...  To the book