ב. האדם המודרני הראשון

המסה הראשונה שכתב רוסו , מאמר על המדעים והאמנויות , היא נבואה על האדם במאה העשרים ואות אזהרה כי המודרניות בסכנה בשעה שהמדע חותר תחת המין האנושי " . המאמר , שזכה בפרס האקדמיה של דיז'ון , דן בשאלה שהציגה האקדמיה , אם ביסוס המדעים והאמנויות תרם לזיכוך המידות . תשובת רוסו , בניגוד גמור למצופה מבן התקופה , דוחה לחלוטין את מה שנחשב ללבה של הנאורות — האמונה בהשכלה ובקדמה , שהתבטאה למשל באנציקלופדיה של חברו הטוב ביותר , דידרו . לדידו , המדע , האמנות וההשכלה הפופולרית פוגמים במוסר . יתירה מזאת , נשמות בני האדם הושחתו בד בבד עם התקדמות המדעים . המתאם בין השכלה לשחיתות הוא תופעה ש " נצפתה בכל הזמנים ובכל המקומות , " ודוגמאות ל " חוק " ההיסטורי הזה אפשר למצוא במצרים העתיקה , ביוון , ברומא , בקונסטנטינופול ובסין המודרנית . בניגוד לציביליזציות האלה , עמים לא משכילים כמו הפרסים , הגרמנים , הרומאים המוקדמים והשווייצרים היו בעלי מידות . פרטים , בניגוד לעמים , יכולים להיות חכמים ובעלי מידה , וסוקרטס שתקף את המדעים והאמנויות , הוא דוגמה מובהקת לכך . רוסו מבחין בניגוד מהותי בין חוויית הווירטו — " המידה הט...  To the book