פרק ג הקבלה בתוניסיה

336 התפתחות הקבלה בתוניסיה קשורה במידה רבה מאוד באישיותם של ! 37 רבי אברהם אבן מוסה ( 1733-1660 ) ובנו משה ( בערך . ( 1758-1700 ר' אברהם , שהיה מחכמי סאלי שבמארוקו , עבר לימים לתוניס . שמעו יצא 8 כ " רב מובהק מקובל גדול , " כפי שמכנהו החיד " א " , וסביבו נתלקט חוג 339 של תלמידים שומעי לקחו . עם תלמידיו הקרובים נימנו ר' משה דרמון , ר' יצחק לומברוזו , בעל זרע יצחק r מרדכי קרבאליו . שנים רבות לאחר 340 מותו עוד יזכירוהו לטובה . אפשר שזהו גם הזמן שבו פעל המשורר הדגול , פראג'י שוואט , ועצם יצירתו הקבלית מצביעה על אחיזתה בקהל היעד . פראג'י שורר לכבוד רשב " י , לחג הסוכות ועל מערכת הספירות . שיריו היו נפוצים וידועים בקהילות רבות , והמסר הקבלי שבהן בוודאי עשוי היה להיקלט . מקובלי תוניסיה מכאן ואילך , עד כמה שידוע לנו , רובם ככולם היו גם בעלי תריסין בעולם התלמוד . במארוקו , למשל , לא כל מקובל היה בהכרח ידוע גם כתלמיד חכם . אפשר היה בכך הד לפעילותו הענפה של אברהם ן' מוסה ולהערכתו המופלגת של רבי משה אבן מוסה את הקבלה לעומת התלמוד . מכל מקום , הקבלה הצליחה לחדור לכאן כמעט בלא עוררין , ובמיוחד קבלת ...  To the book