בראשית

התעניינותנו בנגב ובחקלאות הקדומה בו החלה לפני עשורי-שנים אחדים , בטרם הוקמה מדינת-ישראל . בשנת 1936 השתתף אחד מאתנו במסעות אל מדבריות עבר-הירדן והנגב , שאירגנה המחלקה לבוטניקה של האוניברסיטה העברית הצעירה לימים . במסעות האלה התוודענו לתעלומה הגדולה של מדבר-הנגב — הלא היא קיומן של חורבות נרחבות של ערים קדומות ויישובים חקלאיים בשטחים צחיחים ושכוחי אל , אףו שחורבות קדומות אלו בבר תיאר פאלמר ב870—1869- ו , כאשר חיפש את נתיב יציאת בני-ישראל ממצרים לארץ המובטחת , לא נודע על מקורותיהן של ציוויליזאציות אלו . כיצד הצליחו עמים קדומים אלה להתקיים בתנאים הצחיחים והקשים של המדבר י מה היו הכוחות הפוליטיים שדחפו ציוויליזאציות להתיישב במדבר ? וכשהתיישבו בו , האם חיה הנגב מדבר , כפי שהוא כיום י שאלות אלו ורבות אחרות צריכות היו להמתין עשרות שנים לפני שנמצאו להן תשובות , משום שאיאפשר היה לסייר דרן -חירות במדבריות האיזור עד להקמתה של מרינתישראל ב948- ו . מאז נפתח מדבר-הנגב לחקירות מדעיות מפורטות , אח כי הסיורים בשטח היו תמיד בבחינת סיכון בטחוני . ב1950- חרצו את האיזור עקבות גייפים מן הסיורים הצבאיים הרבים...  To the book