|
|
עצם הגדרתו של הסוג הסיפורי מחייב את מציאותם של כמה וכמה יחידות מיבנה שכיחות . לא די אפוא בקביעה הסתמית , שברנר ( או כל סופר אחר ) משתמש ב'מסירה' או ב'סצינה' וכד , ' שכן עובדה זו תהיה הכרחית ומובנת מאליה , כמו הקביעה שברנר השתמש במלים עבריות ושסיפוריו משתרעים על פני פרק מסוים של זמן . תפקידו של החוקר לעמוד על ייחוד שימושו של היוצר באמצעי הנתון , ולציין אתי שכיחותו או נדירותו ביחס למרכיבים אחרים המצטרפים אליו בהכרח . כך , למשל , ניתן לקבוע בוודאות , שברנר מרבה עדיין בשימוש ב'מסירה' בסיפורו ' בחורף , ' אך ממעט ומצמצם למן 'מסביב לנקודה' ואילך את השימוש ביחידה זו הנוטה להיות מושגית ומופשטת מאוד , אף כי לא יזנח אותו מכול וכול . חלקה של ה'מסירה' מועט ומשני אפוא בכלל הרצף הסיפורי של יצירתו כולה . נמצא אפוא שברנר משליט בהדרגה יחידות שעיקרן ב'הראיה , ' ומצמצם יחידות הנוטות יותר ל'השמעה - ' ישרה מצד המספר . מצד שני יש לקבוע , כי 'המסירה' הברנרית מכילה לעתים מעין מובלעות סציניות , לרוב דיבוריות , היפות לגוון את המרכיב הנוטה להיות סיכומי ומופשט , כגון בקטע זה : 'בימי מחלת אמי נלחם "אביה הטוב" בכל כ...
To the book |
|
|