|
|
עולם הנפש מותנה בחיי הדמות , שבה 'מתרחשים' חיים פנימיים , בחינת כלי הקולט והמעבד את חומרי המציאות הבאים אליו מבחוץ , או המעלה שכבות זיכרון והזיה הבאות מבפנים . אך בעת ובעונה אחת החומרים האלה הם הקובעים את דפוסי הקליטה והעיבוד . כשם שגיבור ספרותי מסוים מגיב בדרך המעשה על דחפים חיצוניים שאין הוא אחראי להם , כך רוחו של האדם מגיבה תגובה פנימית , ולרוב סמויה מן העין , על דחפים מסוימים , ומעבדת אותם בצורת רגשות , מחשבות או תמונות , שאינם מגיעים לכלל הבעה מילולית . חיי הנפש הם אפוא מעין פגישה זורמת ומתחדשת בין האדם הקולט לבין החוץ וגם הפנים הפועלים עליו , הם בגדר עלילה פנימית המתקדמת והנמשכת לאורך חיי הגיבור , אלא שפרטיה אינם ניתנים לתצפית קבועה מראש . ספרות העולם בכללה , והספרות העברית בפרט , מתקדמת לקראת הדגשה הולכת וגוברת של עולם פנימי זה , הבא למלא במידה רבה את מקומה של העלילה החיצונית . דומה שהאדם המודרני מופנה יותר פנימה מאשר חוצה , והוא מגבש שפע של תגובות וחוויות פנימיות על המזדמן לו מבחוץ . ברם , גם בעולם הרגשות ניתן להבחין בין רגשות הניתנים להגדרה מושגית מפורשת והנמשכים לפחות תקופת ז...
To the book |
|
|