הקדמה המגזר הדתי לאומי הוא היום אחד המגזרים התוססים ביותר מבחינה אידאולוגית . מאחר שחברה זו מנהלת את חייה בתפר שבין החברה השמרנית לחברה המודרנית ליברלית , מטבעה היא נתונה להשפעה ולמתחים אידאולוגיים רבים בין האלטרנטיבות האידאולוגיות המציבות לה אתגר . גם בנושא האליטות היא נמצאת בתווך , בין דגם המבנה החברתי במגזר החרדי ובין דגם המבנה הכללי במגזר החילוני . ככל שחברה דתית יותר הערך העיקרי בה הוא הסמכות הדתית , ולפיכך היוקרה הרבה ביותר מוענקת לבעל המעמד הדתי הנחשב לבעל מעמד מטפיזי . האליטות האחרות - אליטות כלכליות , אינטלקטואליות , ותרבותיות - כולן נדחקות מפני האליטה הרוחנית . בחברה החרדית , כפי שכתב לאחרונה יוסף דן , הבניית האליטה הלמדנית בכל הפלגים היתה לחלק מתהליך של ביצור חברתי . בשנים האחרונות קונה לה אחיזה התפיסה כי יש דרך אחת שבה יכול מנהיג דתי יהודי להגיע למגע עם האל , לדעת את רצונו ואת כוונותיו ולהודיע לשומעי לקחו את דבר ה' - 'דעת תורה . ' בנושא הזה עסקו מחקרים מפורטים ומעמיקים בשנים האחרונות , ואלו הצביעו על שורשיו באידאולוגיה של 'אגודת ישראל' בעיקר בפולין ( אך גם בהונגריה ) בראשית...
To the book