כשחוגים וחוקרים נדרשים לאליטיזם הכוונה היא מצד אחד להרגשה של חברי אליטות בדבר מעמדם , יוקרתם , עוצמתם ותפקידיהם , ומן הצד האחר לתפיסה של משמעות האליטות וההתייחסות למעמד האליטות , קרי ליחסים המורכבים בין המעטים , שהם חברי האליטות , ובין רוב האוכלוסין , שהם 'ההמון' ( השימוש במונח הזה בפרק הזה איננו במובן הנורמטיבי השלילי הנלווה לו פעמים רבות באמצעי התקשורת , ( וה'מתווכים' בין האליטות להמון . המתווכים הם בעיקר מעצבי דעת קהל , אנשי תקשורת , אקדמאים בתחומים מסוימים ונפשות פועלות אחרות המעורבות ביחסים בין האליטות להמון . חשוב לציין שהשינויים בתפיסת האליטיזם ובהתייחסות לאליטות ולמקומן בחברות ובמדינות שונות משפיעים על השינוי במעמד האליטות הלכה למעשה . עיקר הדיון בפרק הזה מוקדש להיבט השני - כלומר ליצירת האליטות , לקיומן , למעמדן ולעוצמתן - ולא נעסוק בהרגשת חברי אליטות , דבר שקשה מאוד להעריכו כהלכה . א . יש הסכמה גורפת בין החוקרים שאליטיזם , התייחסות לאליטיזם , קיומן של אליטות , השפעת אליטות על המתרחש בחברות ובמדינות שאליהן הן משתייכות וההתייחסות אליהן - כל אלה אינם מופעים מודרניים או עכשוויים ....
To the book