|
|
גדליהו אלון , בנספח למחקרו הקלאסי : " הליכתו של רבן יוחנן בן זכאי ליבנה , " היה הראשון שעמד על ההבדל המכריע שבין הגרסות בהצגת המניע להחלטתו של ריב " ז לצאת מהעיר . בגרסת איכ " ר שריפת המזון והרעב הקשה המשתרר בעקבותיה , הם שגורמים להחלטחו , כלומר שיקול פרגמטי הנובע מהערכה ריאלית שהמרד סופו להיכשל , לעומת זאת , בגרסת אדר " נ , בשני נוסחיה , מוצג ריב " ז כמי שהתנגד למרד מלכתחילה . פרשת הרעב הופרדה כזכור מפרשת ריב " ז וכלל אינה נזכרת בהקשר לסיפור יציאתו . המניע לפי אדר " נ הוא עקרוני , ואינו קשור להתפתחויות שאירעו במהלך המצור . העורך או מספר הסיפור בגרסתו הבבלית הכיר את שתי הגרסות האחרות וצירפן יחדיו , לדעת אלון . תחילה נזכר ויכוח עקרוני בין " רבנן , " המתנגדים למרד , לבץ המורדים , ובהמשך מתוארת יציאת ריב " ז 4 שמתרחשת בעקבות הרעב הקשה . אבחנותיו של אלון התקבלו בקרב החוקרים והן בבחינת תשתית שעליה נשענים המחקרים שנעשו לאחר מכן . ההבדל העיקרי בין הצעותיו של אלון לאלו של החוקרים שאחריו - מלבד בשאלת האמינות ההיסטורית של המסורת , שבה כאמור לא נעסוק - הוא בקביעת הסדר הכרונולוגי שבו 5 התגבשו הג...
To the book |
|
|