|
|
המסורת n ^ wpxn נשתמרה למקוטעין בכתב יד עתיק שנמצא בגניזת 2 קהיר ופורסם עם חילופי נוסח , פירושים והשלמות בידי רבינוביץ . המסורת מספרת על בר כמצורא שהתמן בטעות , במקום בר כמצא , לסעודה בביתו של אחד מעשירי ירושלים , וכשזה גילה אותו בין אורחיו הוא גירשו בבושת פנים , על אף תחנוני האורח והפיצויים הכספיים המפליגים שהציע . במעמד המביש נכח החכם ר' זכריה בר אבקליס " , שהיה ספיק בידו למחות ולא מיחה . '' בר כמצורא המבתה נקם את השפלתו בהלשנה לשלטון , כאילו היהודים נמנעים מלהקריב את הקורבנות שנשלחים מטעם הקיסר , ולבדיקת הטענה הציע לשלחו עם קורבנות ומלווה . בדרכם לירושלים הטיל בר כמצורא מום סמוי בכבשים המיועדות להקרבה על המזבח . כשהגיעו למקדש התחמק הכוהן מלהקריבן . השליח הרומי דיווח על כך לקיסר ואימת את טענת בר כמצורא , ובתגובה החריב הקיסר את ההיכל . הסיפור מסתיים בשתי אימרות הבאות לתמצת את לקחו : " בין כמצא ובין כמצורא חרב מקדשא . א' ר' [ יוסי ] בר ר' אבון : עינוונתנותיה של ר' זכריה בן 3 אבקילס ... שרפה ] את ההיכל . " האגדה משובצת במדרש בתוך שרשרת סיפורים על מנהגיהם האנינים של אנשי ירושלים בענייני ...
To the book |
|
|