דוגמא

ראשונה להלן נביא , בדילוגים מסוימים , את השאילתא הראשונה שבספר השאילתות . זוהי אחת השאילתות הבודדות שהועתקו כצורתן — זאת אומרת , עם החטיבה השלישית , ה"דרשה" — בנוסחים הרגילים של הספר , ולא רק בקטעי הגניזה . היא תוכל אפוא לשמש דוגמא יפה לדרכי עבודתם של דרשני השאילתות ושל עורך ספר השאילתות . הקשר עם פרשת השבוע נובע מן הקשר — המצוין כבר במקרא — בין קדושת השבת ובין המסופר בתחילת התורה , שה' נח ביום זה לאחר שסיים את בריאת העולם . אחרי פיסקא קצרה המצביעה על קשר זה , עובר הדרשן לפיתוח הנושאים של עונג שבת וכבוד שבת . בחירת ההיבטים האלה , ולא נושאים טכניים יותר , כגון פרטי המלאכות האסורות בשבת , אופיינית אף היא לשאילתות הידועות לנו . לאחר מכן מוצגות שתי בעיות חלופיות , תוך שימוש במונח "אי נמי , " הנפוץ במשמעות זו בספר השאילתות : האחת עוסקת בדין השייך לתחום של עונג שבת — האיסור להתענות בו ; והאחרת עוסקת באחד הדינים הקשורים לכבוד השבת — האיסור לפסוע פסיעה גסה , או לרוץ , בשבת . בכל אחת מן השאלות האלה מדובר על מקרה גבולי או יוצא דופן : האם מותר להתענות בערב שבת , ולהשלים תענית זו בתחילת השבת ? והא...  To the book