פרק ז המאבק נמשך

ציירתי דיוקן של תרבות האותנטיות , שלפיו היא מונעת , אפילו בגרסאותיה הנרקיסיסטיות ביותר , בידי אידיאל האותנטיות – אידיאל שבמובנו הנאות מגנה את הגרסאות האלה . זוהי תרבות הסובלת ממתח מכונן . דיוקן זה עומד בניגוד להשקפה המקובלת , התופסת את הצורות היותר אנוכיות של הגשמה עצמית כתוצרים גרידא של אנוכיות של ריצוי עצמי , או במקרה הטוב – כמונעות בידי אידיאל שאינו טוב יותר מדרכי המימוש הנחותות ביותר . מדוע להחזיק בהשקפה שלי ? ובכן , הטעם הראשון הוא שהיא נראית לי נכונה . נראה לי שאידיאל זה עדיין פועל בתרבות שלנו והמתח , דומה , עדיין קיים . אולם מהן ההשלכות על מעשינו אם השקפתי נכונה ? ראיית הדברים בדרך שהצעתי מובילה לעמדה שונה לגמרי כלפי אותה תרבות . אחת העמדות המקובלות בימינו , במיוחד אצל מבקרים כגון בלום , בל ולאש , מגלה חשדנות כלפי מטרת ההגשמה העצמית , כאילו היא נגועה בדרך כלשהי באנוכיות , ודבר זה עשוי להוביל בקלות לגינוי גורף של תרבות האותנטיות . מצד שני , ישנם אלה הנמצאים עמוק בתוך תרבות זו , ולדידם הכל בסדר כפי שהוא . התמונה המוצעת כאן אינה מובילה לאף אחד מאלה . היא מציעה שנקבל על עצמנו עבודה ...  To the book