מבוא

הרוח האופטימית באישיותו של הרב ריינס הביאתו לאמץ הנחת יסוד תיאולוגית : מהותו של הבורא מתמקדת ברצונו להיטיב . וזה לשון הרב ריינס בניסוח היסוד האמור : "יסוד גדול בחקירת האלהות הוא , כי הבריאה היתה רק להיטיב" ( הר"ר , תרפ"ו , עמ' ;( 228 וכן : "כשעלה ברצונו להיטיב לברואיו ברא את העולם" ( הר"ר , תרמ"ח , . ( 62 בניסוחו זה מושפע הרב מדברי הרמח"ל : "אמר השכל : מה שנוכל להשיג בענין זה הוא כי האל ית"ש = ) יתברך שמו ) הוא תכלית הטוב ודאי וזה הוא מה שרצה ... לברוא נבראים כדי להטיב להם" ( דעת תבונות , סימן יח \( אבל הנחת היסוד האמורה של הרב אינה בגדר אקסיומה אפריורית בלבד , אלא יש לה גם ביסוס מה אמפירי - האושר והטוב הם מטרת שאיפותיהן של כל הבריות שבמציאות : "יסוד הבריאה ועמוד המציאות הוא : האושר האמתי והטוב התכליתי" ( הר"ר , תרמ"ח , עמ' - ( 62 היינו : האושר והטוב אינם רק "יסוד הבריאה , " אלא גם "עמוד המציאות . " והנה , הטבה זו שמיטיב הבורא לברואיו , שני פנים לה : הפן הסביל , שבו ההטבה טמונה בעצם מציאותם של הנמצאים , והפן הפעיל , שבו ההטבה כרוכה בתודעת ההטבה . הפן הראשון מתייחס אל "שארי הנמצאים , " ...  To the book