מיקום הדיון ביוגוסלביה–לשעבר בין מערב אירופה לאפריקה עשוי אולי להיראות תמוה , אבל יש עמו טעם . פעם נוספת אנחנו מבקשים להסביר את הקשר בין אתניות , אומתיות ולאומיות לאור טריטוריאליות , שפה , ספרות ודת באמצעות בחינה של קבוצת דוגמאות שלגביהן נטושה מחלוקת של ממש . הקבוצה מורכבת מהסלבים הדרומיים מלבד הבולגרים והמקדונים , כלומר מתושביהן של סלובניה , קרואטיה , הרצגובינה ( הום לשעבר , ( בוסניה , מונטנגרו וסרביה . האמנם כל אלה לאומים ? ואם כן , מתי ואיך הם נעשו לאומים ? הנס קוהן , בחיבורו המופתי ( אם כי מיושן למדיי היום ) מלפני חמישים שנה , האידיאה של הלאומיות , אמר על מצבם בראשית המאה התשע–עשרה את הדברים הבאים : " הסלבים הדרומיים , המחולקים לאזורים היסטוריים ולא על פי עקרונות אתנוגרפיים , וחסרים שפה אחידה וכתיב אחיד , לא היו אלא חומר גלם אתנוגרפי שממנו יכלו לצמוח ישויות לאומיות . " מול זה הבה נעמיד מסמך שראה אור בלונדון ב1915– בשם " מניפסט יוגוסלבי ללאום הבריטי . " זו הייתה קריאה לבריטניה שתכיר בכך שהמלחמה של סרביה באוסטרו–הונגריה היא מלחמה שנועדה לשחרר את " הלאום היוגוסלבי " ולאחדו . הסרבים , ...
To the book