|
|
עומר חולם על הים . הכיבוש של 1967 מתקבל על ידו כילד נער בן 13 כמעט בברכה : "וכשנכנסתם , למרות מה ששמעתי עליכם ואף על פי שפחדתי מכם , רציתי לרוץ לקראתכם וללכת אתכם מכאן . רציתי לברוח מערבה , כמעט שרצתי וביקשתי שתקחו אותי לים" ( שם , 43 . ( 44 ואכן , חייל ישראלי לוקח את עומר בג'יפ שלו לשפת הים של תל אביב ( ואינו חוזר לאסוף אותו בערב כפי שהבטיח . ( עומר מבלה את כל חודשי הקיץ על יד הים , מביט בו , מאזין להמית גליו , גומע את ריחו . רואה אותו כדוב ענק המחליף פרוות : תכולה , ירוקה , ורודה , אפורה וזו של הלילה - שחורה עם קישוטים של זהב . כשהוא חוזר לכפרו לאחר חודשיים על החוף - שם הוא משמש כמנקה חופים מצוייד בפח ומגרפה בשירותו של המציל - נוהגים בו אנשי הכפר כאילו חזר ממכה . השהייה על החוף בתל אביב נוטעת בו את האומץ לבקש מהממשל הצבאי ללמוד בבית ספר חילוני ולא אצל החאג , ' ואכן הוא מתקבל לבית הספר האמריקאי שבשועפט , שפותח בפניו צוהר אל העולם הרחב , אל המערב , שהוא צירו של הים באזור הגיאוגרפי שלנו .
To the book |
|
|