גלות כמצב קיומי: הגעגועים למקום אחר

על רקע הדיוקן הסטריאוטיפי המודגש של הגיבורים , דיוקן שתפקידו להבליט את "משחק התפקידים" הכפוי , יוצרת הרצפלד את המרחב הנפשי המשותף לה ולעומר . תחושת הגלות שבתוך "הבית , " והגעגועים הבלתי פוסקים ל"מקום אחר . " סמדר חולמת על המזרח הקסום , ואילו עומר חולם על הים . זה ואף זה הם ביטוי לבריחה , כמו גם לידיעה הפנימית שהתשוקה הזו למציאות אחרת בעצם אינה אפשרית . סמדר נולדה וגדלה בתל אביב , העיר שבה למדה , לדבריה , לשנוא : בתל אביב למדתי לשנוא . שנאתי את הצבעים של הבתים , האפורים מתקלפיס . ואת הצבע המלובן של שעות הצהריים . ואת הצבע השחור של הג'וקים . ואת הצבע הכחול מבריק של הרחוב האחרון של מדינת ישראל . כשהייתי בתל אביב שנאתי כל כך הרבה דברים , עד שלא נותר לי כוח לשאר הילדים . הם גדלו לצדי , אבל לא היו לי חברים ולא אויבים ביניהם . המקום היפה שלי הסתתר במזרח ( שם , 125 . ( 126 חזרתו של העם היהודי לארץ ישראל ולמולדתו ההיסטורית נתפסת בעיני סמדר כגלות נוספת -.הדברים האמיתיים קרו מעבר לים . הם קרו באנגלית , הם לא יכלו לקרות בשפה שמית עתיקה . הם לא יכלו ולא רצו לקרות במקום נידח , שבו חיים אנשים כמו ...  To the book