יחסים בין־טקסטואליים

גם ביצירה השירית של הרצפלד , כפי שיובהר בהמשך , ניתן לחשוף את שאלות העומק באמצעות השיח הבין טקסטואלי . הרומן מסופר בגוף ראשון על ידי גיבורה שהיא גם המספרת . ולפיכך , כמה מן הארמזים הבין טקסטואליים משובצים בהרהורים ובמחשבות , כחלק מזרם התודעה של הדוברת , כלומר כחלק מהשקפת עולמה האידיאולוגית . אלמנטים אחרים , מרומזים יותר , מובנים אל תוך ההתרחשות הסיפורית ומשמשים בה בתפקיד כפול , כחלק מפרטי הריאליה שהסיפור מתאר , וגם כאלמנטים איקוניים סימליים . עיקרה של מערכת הארמזים הביךטקסטואלית , כפי שהיא מוטבעת בשיח של המספרת , מתמקד בהגדרת מהות הקונפליקט העמוק שמתרחש תדיר בתוך הזהות היהודית המסורתית : המאבק המתמיד בין טבע לרוח . במהלך הרהור ממושך שבו מתלבטת סמדר בניסיון להגדיר את זהותה כ"ישראלית חדשה , " היא חוזרת להרהר בתאומים יעקב ועשו , שסימלו בדמותם את המאבק הניצחי בין שתי האפשרויות . שתי האופציות - טבע ורוח - שהפכו במסורת היהודית למאבק בין שני קטבים : בין אלוהים לבין השטן . כמו בנצרות , גם היהדות מתנדנדת בין שני הכוחות הניצים , ששניהם מפתים , מחלישים ומחזקים ( וראו הדיון על סיפור יעקב ועשו גם ב...  To the book