|
|
עד כאן עסק המחקר ביצירות שבהן נחשף הדיאלוג הבין תרבותי , באמצעות יחסי גבר אישה , כמייצג של קונפליקט מיתי תיאולוגי . בספרות העברית המתחדשת , החל בתקופת התחייה ואילך , חלה הסטה מסוימת . העימות הבין דתי מעובד מעתה במישור אחר . האהבה בין גבר יהודי ונערה גויה הפך למוטיב שכיח בספרות דור התחייה ומצא את ביטויו אפילו אצל היוצרים היהודיים ביותר , כברדיצ'בסקי , שטיינברג , ביאליק ועגנון . במאמר שפירסם אהרן קומם ( 1993 ) במעריב בשני המשכים , תולה החוקר את הסיבה לשכיחות 1 התופעה בסביבת ילדותם ונעוריהם של יוצרים אלו . החיים בגולה , בתקופה שלאחר האמנציפציה , פתחו בפני יהודים אפשרויות להשתלבות בחברה הגויית באמצעות נשואי תערובת . קומם מזכיר סופרים כטשרניחובסקי , שופמן ויעקב שטיינברג ( בנישואיו הראשונים , ( שגם נשאו להם נשים גויות ; סופרים אחרים בדור זה נתנו ביטוי לנטיות לבם לחבור לאישה גויה באמצעות היצירה הספרותית . לכאורה נדמה , שהמוטיב המסורתי של יחסי גבר אישה כמטפורה ליחסי יהדות נוכריות עובר מעתה טרנספורמציה מהתחום הלאומי דתי לתחום הסוציולוגי . היחסים בין יהודי לגויה אינם מתוארים בסיפורים אלה כמאבק ב...
To the book |
|
|