"אחותי את"

לצד קארן , האישה הנקרעת בין שני הגברים ומשתוקקת להשלים ולחבר ביניהם , מציגה היצירה "זוג" נוסף , דיוויד ואחותו שרה . השם והיחס המשפחתי יוצרים אנלוגיה לזוג אברהם שרה כמו גם ליחסי אח ואחות , שהם על גבול יחסי עריות . שרה מכריזה על כך בעוצמה באוזני קארן : "אנחנו דומים בכל , " ו"הוא לעולם לא יעזוב אותי . " נראה אם כן , שגיבוריו של ברגמן נמצאים במלכוד כפול . היהודי אינו יכול "לעבור את הגבול" לטובת העולם הנוצרי , משום שאינו יכול לשנות את מהותו הפנימית ( קארן מגדירה את הבעיה כ"שנאה עצמית . ( " כאשר מנסה היהודי הזר לגעת בעולם האחר , שאליו הוא נמשך וממנו הוא נדחה , מגעו הוא דיאלקטי , מחייה ומהרס בו זמנית . אבל , גם ההישארות בעולמו שלו , בכבלי "המשפחה" " ) אחותי את , ( " מוצגת בסופו של דבר כהכרעה בעייתית , כגילוי עריות . הבחירה הקיצונית בהסתגרות ובבידול , מובילה באופן בלתי נמנע לזיהום מסוג כזה או אחר , לתועבה ולהרגשת אשמה . יצירתו הקולנועית של ברגמן מציעה , אם כן , תשובה דיאלקטית לשאלת מקומו של היהודי בתוך מסכת החיים של הנצרות . היהודי הזר חודר באופן סמלי לביתם של אנדריאס וקארן ( אנדריאס עצמו מזמי...  To the book