ב. סיפור יוסף ואשת פוטיפר

ב"אדונית והרוכל" יוצר עגנון קשרים אינטרטקסטואליים מכוונים גם עם סיפור התשתית המקראי על יוסף ואשת פוטיפר ( ברא' ל"ט . ( לגיבור קוראים - כמסתבר רק בעמודים האחרונים של הסיפור - יוסף . האישה מכונה במהלך הסיפור בכינוי : "האדונית ; " בסיפור המקראי , שאינו מכנה את אשת פוטיפר בשם , היא מסומנת כ"אשת אדוניו , " כלומר , כ"אדונית . " הטקסט העגנוני משלב בתוכו גם ארמזים בלשון הכתוב המקראי , המקשרים את הסיפור לברא' ל"ט בפרט ולסיפורי יוסף בכלל : כאשר אומרת האישה בהתייחס לבעלה המת : "מה איכפת לך באיזו מיתה נהרג , אם חיה רעה אכלתהו או אם נשחט בסכין , " חוזרת אמירתה אל זעקתו של יעקב : "כתונת בני היא , חיה רעה אכלתהו , טרף טורף יוסף" ( ברא' ל"ז , ;( 33 האדונית מתקינה . 6 על סיטואציות של פיצול הגיבור לשניים באגדות ובמעשיות מדבר גם ברונו בטלהיים בספרו : קסמן של אגדות . ( 1980 ) בדרך כלל משמש הפיצול כדי לייצג כוחות שונים בנפש הילד , למשל : הצד החייתי והצד הרוחני ( שם , עמ' ( 118 ובמקרה של הנזל וגרטל אולי : הצד העצמאי והצד התלותי . בסופם של סיפורי עם מן הסוג הזה מתרחשת אינטגרציה בין שני הכוחות כתהליך הכרחי של...  To the book