הרבדים הבלתי מודעים של הסובייקט הקולקטיבי

דומה שאווירת האימה השרויה על הסיפור , הבית הקניבלי , ומנגנון ההדחקה הפועל את פעולתו בנפשו של הגיבור קשורים בקשר הדוק למערכת התחושות שפרויד מכנה אותה בשם unheimlich . 3 " ) המאיים . ( " אותו סוג של חרדה שיסודה דווקא במוכר , במה שכבר חווינו בעבר ( פרויד , , 1919 בעברית : 8 , 1968 . ( 9 הבדיקה האטימולוגית מוליכה את פרויד להבחנה מעניינת : heimlich היא מילה המכילה בתוכה מלכתחילה איזו דו ערכיות , עד שהיא מתמזגת לבסוף עם היפוכה : אותה תחושת חרדה של "המאיים" מבצבצת ועולה דווקא מתוך "הבית" המוכר והנוח , וסופה שהיא הופכת את ה V heimlich . unheimlich פרויד מעשיר את החיפוש האטימולוגי בשורת דוגמאות שבאמצעותן ניתן לחוש את "המאיים , " כגון חרדת המוות והפחד מפני סירוס . הדוגמאות האחרות אולי פחות מוכרות , אבל יש בהן , להערכתי , תרומה מעניינת לדיון שלנו . בין היתר מזכיר פרויד את הבובה המכנית ב"איש החול" של את"א הופמן ( שהפכה לבובה אולימפיה באופרה סיפורי הופמן לאופנבאך , ( את תופעת ה"כפיל" ואת 4 " הבית המכושף . " בשתי הדוגמאות הראשונות ניתן להבין טוב יותר את הקירבה שבין ה"ביתי" ל"מאיים : " בבובה המכ...  To the book