מערכת היחסים בין הדמויות

סיפור המעשה שנתפס , לפחות בתחילתו , כסיפור ריאליסטי , מעורר בקורא תמיהות : מערכת היחסים האמביוואלנטית שבין הגבר היהודי והאישה הגויה מציגה שורת שאלות בלתי פתורות . בקונטקסט החברתי פוליטי שבתוכו מסופר הסיפור , אין כמעט אפשרות ריאלית ליצירת קשר מתמשך בין רוכל יהודי עני המחזר על הפתחים לבין אדונית גויה . אין זה מקרה שעגנון סילק כמעט כל רמז להוויה חברתית פעילה בעלילה , להוציא משפט אחד המדבר על "אנשי המקום" ( שם , . ( 85 בכל סיטואציה ריאליסטית , דמוית ממשות , היה " זוג" כזה נתקל במחסומים בלתי עבירים והיה עליו להתגבר על עכבות רבות . רק בבית בודד בלב יער , בתוך ריק חברתי , אפשר ששני אלה ייכנסו למערכת יחסים ארוטית מבלי שהסביבה תחרים את שניהם . סוד הקשר בין השניים אינו ברור . היחס מצד האדונית נע בין משיכה לדחייה . לפעמים גובר הקוטב האחד ובדרך כלל - האחר . גם הרוכל היהודי אינו נוהג כאדם מאוהב . מצבו הרגשי אינו מתפרש ונראה שהתחושות העולות מדבריו ומנוהגו מעידות על מבוכה ואי נוחות , יותר משהן מלמדות על אהבה או תשוקה . איננו מבינים מדוע נשאר הרוכל בביתה של האדונית וכיצד אינו מרגיש , כביכול , בסימני ה...  To the book