המדרש: הסירוב להשתחוות: מחווה של גאווה או הסתכנות מיותרת?

הדרשנים המודעים לקשר שבין סיפור המגילה לבין סיפור אכרם ושרי במצרים , כמו גם לקשר עם סיפורי יוסף , חוזרים ומזכירים "בנות קול , " הדים לסיפורים אלו באמצעות ארמזים בין מדרשיים י מדרשים על מגילת אסתר יוצרים קשרים עם מדרשים על אכרם ושרי במצרים . זוהי , אינטרטקסטואליות "במעלה שנייה" שבה מתקיימת בדורות מאוחרים שיחה בין מדרשית על טקסטים מקראיים , שגם הם מקיימים ביניהם שיח סמוי ( ואולי גם לכך התכוון בויארין כאשר תיאר בפנינו את הבין טקסטואליות המדרשית : כ"אינטרטקסטואליות בארוקית . ( " המעיין במדרשים אלו יוכל לזהות בץ השטין נימה של ביקורת סמויה , המכוונת כלפי מרדכי , בדומה לביקורת המופנית כלפי אברהם בפרשת הירידה למצרים . הביקורת הסמויה מכוונת נגד הסיטואציה הסכיזופרנית , האופיינית לסיפורי הגולה : התבוללות וקבלת ערכי הסביבה הזרה מחד גיסא , וניסיון , קלוש למדי , להגן על העצמיות היהודית , מאידך גיסא . התעקשותו של מרדכי שלא להשתחוות בפני המן , נתפסת , על פי המדרש , כהתעקשות על מחווה חיצונית סמלית , שהעמידה קהילה שלמה בסכנה קיומית : כל עובדי המלך כלם , כקטן כגדול , אפילו שרים ונכבדים , רבנים ודינים , ע...  To the book