בין־טקסטואליות סינכרונית

ציינתי כבר שהמהלך הדיאכרוני מתמקד בזיהוי "המקורות הגנטיים" שהוטבעו בטקסט כדי לעמוד מתוכם על כוונותיו האידיאולוגיות של . 2 דנה נולךפיואל מתייחסת לדיאלוג שלא נעסוק בו במסגרת דיוננו , לקשרים אינטרטקסטואליים בין מגילת אסתר לבין פרשת יציאת מצרים . הכותב . הקריאה הסינכרונית , להבדיל , מעמידה שני טקסטים זה לצד זה מפני שהקורא גילה , תוך כדי קריאה , את האיכויות האנלוגיות המשוקעות בשניהם . העולמות הפואטיים שאליהם נחשף הקורא , עולמות שיש בהם דימויים משותפים או מהויות איקוניות משותפות , עוררו את הדינמיקה הבין טקסטואלית ויצרו את הקשרים בין היצירות . יחסים אלו אינם הכרחיים . מקורם באסוציאציות האישיות , ולפעמים גם מקריות , שטקסטים שונים מעוררים בנו . כמה מן הקשרים יכולים להתפרש על רקע אוניברסלי כמו , למשל , נושאים ארכיטיפיים , עלילות מסע , דגם של סיפורי חניכה , דמויות שעיצובן מבוסס על טיפולוגיה אנושית מוכרת , כל אלו יכולים לעורר את הקריאה הביךטקסטואליות הסינכרונית של כל קורא משכיל . לצד האנלוגיות שעולות מתוך עולם הדימויים האוניברסלי , שמקורו באנושי , מתרחשת לפעמים גם דינמיקה הפוכה : יצירת אנלוגיות שמ...  To the book