בין־טקסטואליות דיאכרונית

שני סוגים שונים של יחסים ביךטקסטואליים מודגמים בספר : דיאכרוניים וסינכרוניים . הקשר הדיאכרוני על רצף הזמן מאפיין את השיח התרבותי קולקטיבי . כל תרבות יוצרת דיאלוג מתמשך בין יצירות מאוחרות לאלו שקדמו להן . שברי מיתוסים קדומים הופכים לחומרי בניין בסיפורים המאוחרים יותר , או בלשונו של קלוד לוי שטראוס : "החשיבה המיתית בונה את ארמונותיה האידיאולוגיים מאבניו החרבות של שיח חברתי קדום" ( מובא אצל יצחקי , . ( 12 , 1992 המאגר התרבותי המשותף הוא שיוצר את "קהילת השיח , " או בלשונו של רוברט אלטר : ( Alter , 2000 ) "הקאנון הספרותי הוא בראש ובראשונה קהילת שיח טקסטואלית , טרנס היסטורית . " הכרת הטקסטים הנמסרים מדור לדור והחזרה אליהם היא שמכוננת את הקהילה . אבל , לטקסטים , כמו שצוין קודם , אין משמעות אוטוריטטיבית אחת . המקרא והספרות הבתר מקראית הקאנונית מציעים ליוצרים המאוחרים לקסיקון מן המוכן , ואפילו מסגרת קונספטואלית אידיאית , שמשמשת כבסיס המראה ליצירתם , אלא שהיוצרים המתייחסים אל הקאנון זה חופשיים אכן לברור לעצמם לאיזה קול מתוך ריבוי הקולות הם מבקשים להתחבר ( שם , 5 . ( 7 גם במקרה הספציפי שבו דן...  To the book