על פי תפיסתי , בעקבות פרשנות סוציו ספרותית של לוסיאן גולדמן , ( Goldman , 1966 ) הטקסט הספרותי ( כל טקסט ספרותי ) אינו רק תוצר של יוצר ייחודי הפועל מכוחה של השראה , כפי שהוא נתפס על ידי המחשבה הרומנטית ( בדימוי של המוזה האלוהית הלוחשת לסופר , מאחורי אוזנו , ( אלא בעיקר ביטוי למבעו של הכלל אליו הוא משתייך . על פי תיאור זה , לכל יחיד יש רמת מודעות המצויה מעבר לאינדיבידואלי , מודעות טראנס אינדיבידואלית , אותה הוא משקע ביצירת עולם סמיוטי ייחודי , שעניינו להעביר , באמצעות סימנים , את כלל התקוות , הציפיות , וגם החרדות או הבעיות החיוניות של הקבוצה התרבותית שלו . ה"סובייקט הקולקטיבי" אליו אנו משתייכים ( ובדרך כלל אנו משתייכים ליותר מקבוצה אחת ) מציע לנו ערכים , השקפת עולם , מנהגים וסמלים , באמצעות ביטויים סמיוטיים האופייניים לו ( מובא אצל קרוס , . ( Cros , 1988 , 14-16 ; 60 השדה המחקרי מציע תפיסות שונות להגדרת מצב התודעה של " סובייקט קולקטיבי . " קלוד לוי שטראוס ( 1973 ) מבחין בין סטרוקטורות עיליות , כפי שהן מופיעות לעיני החוקר על פני השטח , ובין סטרוקטורות תשתית הקבועות בעיקר במישור הבלתי מו...
To the book