פרק ראשון: בין־טקסטואליות כפרקטיקה תרבותית

ספר זה מבקש לעקוב אחר כמה מגלגוליה המרתקים של תבנית סיפורית ייחודית , שמבוססת על יחסי גבר אישה כייצוג של מגע בין תרבותי , הן במסורת הסיפורית המקראית והן מעבר לה . את דפוס התשתית אפשר לזהות כבר במקרא : שלוש פעמים חוזר המספר המקראי על סיפור עלילה שבו מוסגרת אם האומה , שרה , ואחר כך גם רבקה , בידי אברהם ( ויצחק ) למלך זר ( ברא' י"ב ; כ ; ' כ"ו . ( אותה סיטואציה מתממשת , בשינויים מסוימים , במקומות נוספים במקרא : בפרשת יוסף ואשת פוטיפר ( ברא' ל"ט ) ובמגילת אסתר . בכל הסיפורים הללו אפשר לזהות עלילת תשתית משותפת , כמו גם מערכת קבועה של מוטיבים גזורים מראש : הגיבור העברי / ה נכנס לטריטוריה זרה ונתון לחסדי מארחיו ; מתוך מצוקות קיומיות הוא היא נקלעים למערכת יחסים ארוטית עם המארח הזר / ה , ורק סיוע אלוהי מחלץ אותו ( או אותה ) מן הסבך ; וריאציות שונות ואף מהופכות של הדפוס מתממשות בסיפורי שמשון ובמגילת רות , שבה אישה נוכריה היא הנכנסת לתוך הטריטוריה הזרה לה וקושרת את גורלה עם גבר עברי ( ראו : זקוביץ , . ( 1995 אותו דפוס סיפורי הולך ומתגלגל גם למדרשי חז"ל , המתייחסים אל סיפור התשתית המקראי וכותבים...  To the book