פרק חמישי עיוני סיכום

עד היום רווחת הסכמה כללית בחוגים מחוגים שונים בנוגע להתנגדות היהדות לכל תמונה . לא פרסום של כתבי יד עבריים גדושי איורים מימי הביניים על ידי שני המלומדים י' פון שלוסר ( Schlosser ) וד"ה מילר ( eiier Mu- ) בשלהי המאה הקודמת בווינה ולא גילוי רצפות פסיפס עתירי דמויות בבתי כנסת שונים בישראל במשך מאה זו לא ערערו מוסכמה זו . עד כדי כך שאפילו גילויו של בית כנםת שכולו מקושט בציורים תנ"כיים , הוא בית הכנסת בדורה אירופוס שעל נהר פרת ( מן המאה הגי לסהי'נ , ( בסוריה של היום , שעד היום עומד חלק מקירותיו על עמדו עד גובה 7 מ' - אף גילוי זה בסתיו , 1932 שהוצג ב 1956 בפני הציבור המשכיל בעולם בפרסום מקיף , לא יכל לערער דעות כה מושרשות , שכיון שנכנסו נכנסו . בית הכנסת של דורה אירופוס , ככל שצריך היה לשנות דעות , נדחה לקרן זוית כמין יוצא דופן שאינו ממין הענין ואינו מחייב לגזור ממנו גזירות שוות ולהסיק מסקנות כלשהן . נסיון , שלפי שעה הוא האחרון , להביא בכל זאת לשינוי בתפישה נעשה על ידי שני המלומדים ק' ויצמן וה"ל קסלר , ( Kessier ) שהקדישו לכך פרסום . ( 1990 ) בחיבור זה ניתח ויצמן את המעמדים הסיפוריים שבב...  To the book