|
|
כיצר לסכם תהליך לימוד שאינו מתמצה לעולם , של טקסטים הנותרים תמיד פתוחים לעיון ופרשנות מחודשים , מפרספקטיבות חדשות ? מטבע הדברים , אין כאן מסקנות אלא כיווני מחשבה . מי שניגש ללימוד שיעורים תלמודיים אלה , משול לאדם הנכנס לאולם מראות : פסוקי המקרא נדרשים על ידי התנאים , שדבריהם נדרשים על ידי האמוראים , כל זה יוצר את התלמוד , הנדרש על ידי לוינס , שדבריו מזמינים את הלומד לדרוש אותם . כך נוצרת פרשנות של פרשנות של פרשנות . רב שכבתיות של הטקסט היא גם רב קוליות . אנשים מתקופות שונות , ממקומות שונים והקשרים שונים נפגשים בין השורות : כך עשויים להיפגש אברהם אבינו עם ר' עקיבא , דיקרט עם אביי , היגל עם אפלטון ור' מאיר , ומשה רבינו עם היידגר , וכולם , דרך פרשנותו של לוינס , נפגשים גם עם לומדי הטקסט , וכל אחד מהם מביא עמו למפגשים האלה את עולמו , שאלותיו , הגותו ואישיותו הייחודית . מפגשים נוספים המתקיימים בשיעורים האלה ומשפיעים על סגנון כתיבתם הם בין פילוסופיה לתלמוד , בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה , בין מסורת לחידוש , בין מה שבין אדם לחברו למה שבין אדם למקום , בין תוכן לצורה . הכלים הפרשניים מותאמים ל...
To the book |
|
|