באפיינו את תבנית המדרש מבחין חוקר האגדה , יונה פרנקל בארבעה מישורים , שכולם מתקיימים יחד : פשט הפסוק , המדרש על הפסוק , הרעיון החדש ( הגלוי , ( הרעיון הכללי הנסתר . ובלימוד מדרש יש להתייחס אל כל המישורים הללו על מנת להבינו . זאת , בשל היחס המורכב שבין הטקסט , הדרשן והמציאות , שאליה הוא מתייחס בפרשנותו . אפשר לראות שרבים משיעוריו התלמודיים של לוינס בנויים על פי התבנית הזאת : היחס אל הפשט מתבטא במבנה השיעורים , הנצמדים לסוגיה המתפרשת , תוך ציטוט קטעים ממנה ( בתרגום ) ופירושם . הטכניקות המדרשיות בהן הוא נוקט נדונות בכל פרקי ספר זה . הרעיון הגלוי החדש הוא לרוב נושא הכנס שבמסגרתו נלמד השיעור . הוא מכוון את פרשנות הסוגיה ודרך לימודה נחשפת התייחסותו של לוינס אליו . הרעיון הכללי הנסתר קשור לעולמו של לוינס ובדרך כלל יש בו ממד נוסף של קשר בין הפרשנות למציאות . בשיעורים תלמודיים רבים , מופיעים קטעים שנראים כהערות שוליים , לא קשורים ממש לסוגיה ולא לנושא הנדון . ואחרי הסטיות האלה לסמטאות צדדיות , בהמשך הדברים , הוא חוזר לדרך הראשית , לנושא 21 יונה פרנקל , מדרש לאגדה עמ' . 53-52 ראו גם : אלימלך א . ...
To the book